Sanhedrine
Daf 48a
משנה: רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים כּוּלָּן פְּטוּרִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה. כָּל חַייָבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ זֶה בָזֶה יִדּוֹנוּ בַּקַּלָּה. הַנִּסְקָלִין בַנִּשְׂרָפִין רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יִידּוֹנוּ בִּסְקִילָה שֶׁהַשְּׂרֵיפָה חֲמוּרָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִידּוֹנוּ בִּשְׂרֵיפָה שֶׁהַסְּקִילָה חֲמוּרָה. אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן אִילּוּ לֹא הָֽיְתָה שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה לֹא נִיתְּנָה לְבַת כֹּהֵן שֶׁזִּינָּת. אָֽמְרוּ לוֹ אִילּוּ לֹא הָֽיְתָה סְקִילָה חֲמוּרָה לֹא נִתְּנָה לַמְגַדֵּף וְלָעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. הַנֶּהֱרָגִין בַּנֶּחֱנָקִין רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בַּסַּיִיף 48a וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּחֶנֶק׃
Traduction
Si un assassin est confondu avec d’autres personnes, on les acquitte tous; selon R. Juda, on les met en prison. Si divers condamnés, chacun à un autre genre de mort, sont confondus entre eux, on leur applique le genre de mort le moins douloureux. Si un condamné à être lapidé est confondu avec un condamné à être brûlé, R. Simon dit qu’ils sont lapidés tous les deux, car c’est le genre de mort le moins douloureux des deux; les autres docteurs disent qu’ils seront brûlés, car au contraire, la mort par brûlure est moins grave que celle par lapidation. R. Simon dit alors aux autres docteurs: Si la mort par brûlure n’était pas la plus grave, la Bible ne l’aurait pas prescrite pour une femme mariée, fille d’un cohen, qui commet un adultère. Mais les autres docteurs lui répondirent: Si la mort par la lapidation n’était pas la plus grave, la Bible ne l’aurait pas prescrite pour celui qui rend un culte aux divinités païennes. Si un condamné à la décapitation est confondu avec un condamné à la strangulation, R. Simon dit qu’ils auront tous les deux le cou coupé; les autres docteurs disent qu’on les étrangle (car l’étranglement est moins pénible que l’autre genre de mort).
Pnei Moshe non traduit
מתני'. רוצח שנתערב באחרים. כגון שנים שהיו עומדין ויצא חץ מביניהם והרג שניהן פטורין ואפי' אחד משניהם מוחזק בחסידות ובידוע שהוא לא זרק החץ אפ''ה לא מחייבינן ליה לאידך בחזקה זו:
ר' יהודה אומר כונסין אותן לכיפה. מתני' חסורי מחסרא והכי קתני ושור שנגמר דינו שנתערב בשוורי' אחרים סוקלין אותן דהא על כרחך כולן אסורין בהנאה ואפי' הן אלף מפני זה המעורב בהן דב''ח לא בטלי הילכך סוקלין את כולן כדי שתתקיים מצות סקילה במחויב בה:
ור' יהודה אומר כונסין אותן לכיפה. וא''צ לסקלן שלא להטריח לב''ד אלא כונסין אותן לחדר והן מתים ברעב ואין הלכה כר' יהודה:
רבי שמעון אומר בסייף. דחנק חמור:
וחכמים אומרים בחנק. שהסייף חמור:
משנה: מִי שֶׁנִּתְחַייֵב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין יִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת יִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִידּוֹן בְּזִיקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָת עָלָיו׃ מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה בֵּית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לַכִּיפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין עַד שֶׁכְּרֵיסוֹ מִתְבַּקַּעַת. הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא בְעֵדִים מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ׃
Traduction
Si un individu a commis deux crimes, dont chacun est puni d’un genre de mort différent, on lui applique celui qui est le plus grave des deux. S’il a commis une action qui mérite doublement la mort (262)P. ex. l'adultère avec sa belle-mère entraîne la condamnation: 1° à être brûlé pour adultère avec cette personne, 2° à être étranglé pour adultère avec une femme mariée., on applique au coupable le genre de mort le plus grave des deux. R. Yossé dit que si l’action est criminelle par deux causes, il faut savoir quelle cause est la plus ancienne (263)''P. ex. si la femme était la belle-mère du coupable avec d'être mariée, on le punit du genre de mort prescrit pour adultère avec la belle-mère; si elle était mariée avant d'être sa belle-mère, on le condamne pour adultère avec une femme mariée.''. Si après avoir subi la peine des coups 2 fois pour infraction d’une défense, quelqu’un la transgresse une 3e fois, le tribunal l’incarcérera dans un cachot voûté, et là, après lui avoir donné fort peu à manger et à boire (de façon à contracter les intestins) on lui fera manger de l’orge, jusqu’à ce que les intestins éclatent. S’il est certain que quelqu’un a assassiné, sans qu’il y ait attestation conforme, on placera le coupable dans un cachot voûté; on le fera d’abord manger et boire fort peu, puis on le gavera d’orge, de façon à provoquer une mort indirecte.
Pnei Moshe non traduit
מתני'. מי שנתחייב שתי מיתות. כגון שעבר עבירה קלה ונגמר דינו לעבירה קלה וחזר ועבר עבירה חמורה סד''א כיון דנגמר דינו לעבירה קלה כגברא קטילא הוא קמ''ל:
עבר עבירה שיש בה שתי מיתות. כגון חמותו והיא אשת איש:
יידון בחמורה. בשריפה משום חמותו ולא משום אשת איש שהיא בחנק:
נידון בזיקה הראשונה שבאת עליו. באותו איסור שהוזקק תחלה להזהר ולפרוש ממנו הוא נידון דקסבר ר' יוסי אין איסור חל על איסור ואפי' חמור על הקל ואם איסור חמותו חלה עלה בתחלה כגון שנשא בת אלמנה פנויה ואח''כ נשאת נדון בשריפה ואם היתה אשת איש ואח''כ נעשית חמותו נידון בחנק ואין הלכה כר' יוסי:
מי שלקה ושנה. שלקה שני פעמים על עבירה אחת שחייבים עליה כרת שכל חייבי כריתות לוקין כשיחזור ויעשה אותו עבירה פעם שלישית:
כונסין אותו לכיפה. מקום כשיעור קומות אדם ולא יותר ומאכילין אותו תחלה לחם צר ומים לחץ עד שיוקטנו בני מעיו ואח''כ מאכילין אותו שעורים שנופחות במעיו עד שכריסו נתבקעת:
שלא בעדים. שלא בעדות שיהיה מחויב עלה מיתה ומ''מ ידוע לב''ד שהדבר אמת שבודאי הרג אלא שהוכחשו עדים בבדיקות או שלא היתה שם התראה מספקת:
ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ. בתחלה ואח''כ מאכילין אותו שעורים עד שכריסו נתבקעת והיינו רישא ומה שחסר זה גילה זה:
הלכה: רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּרוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּכְּשֵׁירִין הִוא מַתְנִיתָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בְּרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּרוֹצֵחַ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ הִוא מַתְנִיתָא. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּשׁוֹר בַּשְּׁווָרִים הִוא מַתְנִיתָא. אִם בְּשׁוֹר בַּשְּׁווָרִים הִוא מַתְנִיתָא בְּדָא תַנִּינָן כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה.
Traduction
R. Yohanan dit que notre Mishna parle d’un assassin qui se trouve mêlé à d’honnêtes gens (voilà pourquoi tous sont dispensés de la peine). Selon R. Simon b. Lakish, il s’agit d’un assassin dont le jugement n’est pas prononcé, qui se trouve mêlé parmi ceux qui sont entièrement jugés (et comme la procédure exige que l’accusé soit présent au prononcé, détail irréalisable en ce cas, tous seront dispensés). De même, dit Samuel, notre Mishna suppose p. ex. le cas d’un bœuf condamné à la lapidation, qui se trouve mêlé à d’autres avant le prononcé du jugement (et il y a dispense pour la même cause que l’assassin perdu de vue). Mais alors comment appliquer à ce cas l’avis énoncé par R. Juda, ''de les réunir tous dans une voûte'' (on ne s’explique pas l’opposition faite par R. Juda, et en tous cas le résultat final est de tuer tous ces bœufs). Pour la gradation des pénalités (énoncées dans notre Mishna),
Pnei Moshe non traduit
גמ' ברוצח שנתערב בכשרים היא מתני'. והלכך כולן פטורין:
ברוצח שלא נגמר דינו וכו'. דאלו בכשרים פשיטא אלא שנתערב ברוצחים אחרים שנגמר דינן וסברי רבנן דכיון שאין גומרים דינו של אדם אלא בפניו והכא אין יכולין לגמור דינו של זה שנתערב בהני הלכך כולם פטורין ור''י סבר כיון דכולהו רוצחים נינהו לא מיפטרינהו לגמרי אלא כונסין אותן לכיפה:
בשור בשוורים היא מתניתא. ובשור שלא נגמר דינו איירי וקסברי רבנן דכמיתת בעלים כך מיתת שור ואין גומרין דינו של שור שלא בפניו הלכך כלן פטורין:
אם בשור בשוורים היא מתני'. קשיא בדא תנינן כונסין אותן לכופה ומ''ט הוי פליג ר' יהודה בשוורים:
הלכה: מִי שֶׁנִּתְחַייֵב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִדּוֹן בְּזִיקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָת עָלָיו. כֵּיצַד. חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשִׂית אֵשֶׁת אִישׁ הֲרֵי זוֹ בִשְׂרֵיפָה. אֵשֶׁת אִישׁ וְאַחַר בָּךְ נַעֲשִׂית חֲמוֹתוֹ בַחֲנִיקָה. בָּא עַל חֲמוֹתוֹ. וְהֵיי דָא לָהּ חֲמוֹתוֹ וְכַלּוֹתוֹ. הֵיךְ עֲבִידָא. גְּבַר נְסַב אִיתָא וְלִבְרַתֵּיהּ דַּאַחֲוָהּ וְלִבְרַתֵּיהּ דְּאִיתְתֵיהּ. אֲתַא עַל סַבְתָּא חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו. חֲמוֹתוֹ וְכַלּוֹתוֹ כְּאַחַת מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּסֵה. חוֹמֶר בַּקַּל מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּסֵי. שְׁנֵי אִיסּוּרִין כְּאַחַת מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּסֵי.
Traduction
Là-bas (à Babylone), on a enseigné l’explication de ce qu’enseigne ici R. Yossé. ''Si l’action est criminelle par deux causes, on sera jugé d’après celle qui est la première en date''. Ainsi, p. ex. si la belle-mère avec laquelle on a eu des relations illicites s’est remariée après le mariage de sa fille, ce crime entraîne la condamnation à être brûlée; si elle était mariée avant le mariage de sa fille (avant que le coupable soit son gendre), le crime est passible de la strangulation. Quelqu’un a des relations illicites avec sa belle-mère, et il se trouve qu’elle est en même temps sa bru. - Comment est-ce possible? - A épouse une femme, et le fils d’A épouse la mère de celle-ci, ou bien il épouse une femme et la fille du frère de la femme (soit la petite fille de sa belle-mère) et la fille de la sœur de celle-ci; par conséquent, en ayant une relation avec la grand mère de ces deux dernières, il est coupable à la fois du crime de relation avec sa belle-mère, et avec la mère de sa belle-mère et avec la mère de son beau-père. Or, si en cas de relation illicite avec la belle-mère, celle-ci se trouve en même temps être sa bru, qu’en dit R. Yossé? Et s’il est vrai que selon lui, on ne joint pas à ce crime celui de l’adultère, tient-il compte du crime d’être sa bru, dont la pénalité, plus grave, est celle de la lapidation?
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. בבבל תנינן בברייתא לפרש דברי ר' יוסי במתני':
בא על חמותו והיי דא לה חמותו וכלתו. אם בא על חמותו והיא היתה חמותו וכלתו כאתת וכגון ראובן שנשא הבת ובנו נשא אמה דהוי האם לראובן חמותו וכלתו ובעי לה הש''ס אליבא דר' יוסי מהו שיתחייב משום שתיהם הואיל ושני איסורים כאחת כדמסיק לקמן ואיידי דאיירי בחמותו מפרש לקמיה הא דקתני בכריתות ומייתי להלעיל חמותו ואם חמיו ואם חמותו כאחת:
היך עבידא. ומפרש לה להני כולהו איסורי דחמותו כאחת:
גבר נסב איתא ולברתיה דאחוה. ולבתו של אחי אשתו והיינו בת בנה של חמותו:
ולברתיה דאחתה. ולבת אחות אשתו והיינו בת בתה של חמותו וכשבא על הזקנה והיא חמותו מיתחייב עלה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו:
חמותו וכלתו. השתא מהדר להבעיא חמותו וכלתו מה אמר בה ר' יוסי אם דוקא אשת איש קאמר ר' יוסי דאינה חלה על איסור חמותו אבל כלתו דחמיר' דבסקילה היא מודה דחל על איסור חמותו ונידון בסקילה שהיא חמורה והיינו דמפרש חומר בקל מה אמר ר' יוסי:
שני איסורים כאחת מה אמר בה ר' יוסי. אם הם חלין בבת אחת כגון כלתו ואשת איש אם מודה ר' יוסי דבכה''ג נידון בחמורה שהיא איסור כלתו ובסקילה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חֲמוּרָה שְׂרֵיפָה מִסְּקִילָה. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. חֲמוּרָה סְקִילָה מִשְּׂרֵיפָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חָמוּר חֶנֶק מֵהֶרֶג. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. חָמוּר הֶרֶג מֵחֶנֶק.
Traduction
R. Simon dit (261)Voir ci-dessus, (7, 1), et ci-après, (10, 7) fin. que la peine du feu est plus grave que celle de la lapidation; selon les autres docteurs, la lapidation est plus grave que la peine de feu. R. Simon dit que la strangulation est pire que la décapitation; selon les autres docteurs, la décapitation est pire que la strangulation.
Pnei Moshe non traduit
ר''ש אומר וכו'. כדלעיל ריש פ''ז:
Sanhedrine
Daf 48b
משנה: הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְווָה וְהַמְקַלֵּל בַּקֶּסֶם וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית פּוֹגְעִין בָּהֶן. כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּטוּמְאָה אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין אֶלָּא פִירְחֵי כְהוּנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּמְפַצְּעִין אֶת מוֹחוֹ בְּגִיזִירִין. זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּקּוֹדֶשׁ רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּחֶנֶק וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּידֵי שָׁמַיִם׃
Traduction
Quiconque (11)Lorsqu'avec celle-ci Dieu s'est entendu. enlève la couverture (qui sert à couvrir les vases sacrés), ou blasphème Dieu par des sacrilèges, ou cohabite avec une femme araméenne, est frappé par les zélateurs (266)Le dernier péché est celui de Zimri, vengé par Phinéas, dit M. Derenbourg, ibid., p. 238, n. 3: il n'est entré dans la loi de Moïse que par une fausse interprétation M. (Megila 3, 9). M. J. Lévy, s. V., a pour Qswh Schale (enveloppe).. Le cohen qui opère au Temple à l’état impur ne sera pas traduit devant le tribunal par ses frères (égaux); mais les adolescents du sacerdoce (apprentis) le feront sortir de l’enceinte sacrée et lui briseront le crâne à coup de bûche. Un étranger à la race sacerdotale qui aura servi au Temple sera passible de la strangulation, selon R. aqiba; d’après les autres docteurs, il sera puni de la mort par voie céleste (non par les hommes).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הגונב את הקסווא. אחד מכלי שרת מלשון קשות הנסך:
והמקלל בקוסם. מברך השם בשם עכו''ם:
והבועל ארמית. עכו''ם:
קנאין פוגעין בהן. המקנאים קנאתו של מקום הורגין אותו והוא שתהיה עכו''ם בת עכו''ם ובשעת מעשה ובפני עשרה מישראל ואם חסר אחת מן התנאים הללו אסור להרגו אבל ענשו מפורש ע''פ נביא יכרת ה' לאיש אשר יעשנה. ומכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים ואם ייחדה לו בזנות חייב עליה משום נדה ומשום שפחה ומשום עכו''ם ומשום זונה ואם לא ייחדה לו אלא נקראת מקרה אינו חייב אלא משום עכו''ם:
פירחי כהונה. בחורי כהונה שמתחיל שער זקנם לפרוח בהן:
בגיזירין. בקעיות של עצים ואין ב''ד ממחין בכך:
ר''ע אומר בחנק. נאמר כאן והזר הקרב יומת ונאמר להלן והנביא ההוא או חולם חלום ההוא יומת מה להלן בחנק אף כאן בחנק:
וחכ''א בידי שמים. נאמר כאן יומת ונאמר להלן כל הקרב הקרב אל משכן ה' יומת מה להלן בידי שמים דבמאתים וחמשים איש השרופים בעדת קרח כתיב אף כאן בידי שמים. ומיתה בידי שמים הוא פחות מן הכרת שהכרת הוא בערירה ויש עליו עונש לאחר מיתה אם לא עשה תשובה כראוי ומיתה בידי שמים אינה בערירה ואין עליו לאחר מיתה כלום והלכה כחכמים:
הלכה: הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְווָה כול'. קַסְווָה. קִיסְטָא. רַב יְהוּדָה אָמַר. כֵּלִי מִשֶּׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה. כְּמַה דְתֵימַר וְאֵת֭ קְשׂ֣וֹת הַנָּ֑סֶךְ.
Traduction
Le mot kasso signifie caisse xesth''. Selon R. Juda, c’est le nom d’un vase sacré usité au Temple, comme il est dit (Nb 4, 7): les montants qui garnissent la table.
Pnei Moshe non traduit
גמ' קסווה קיסטא. תיבה קסוטה בלעז ואם מכלי קדש הוא תייב:
כלי. שם גוף הכלי משל בית המקדש היה:
אָֽמְרִין. כְּמַה דְאִשְׁתָּאִלַת עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי כָּךְ אִשְׁתָּאִלַת עַל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נִתְאַלְמְנָה וְנִתְגָּֽרְשָׁה נִתְחַלְּלָה זִינָת וְאַחַר בָּךְ בָּא עָלֶיהָ אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. זִינָת וְנִתְחַלְּלָה וְאַחַר בָּךְ בָּא עָלֶיהָ חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. נִתְאַלְמְנָה וְנִתְגָּֽרְשָׁה כְּאַחַת 48b מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. חוֹמֶר בַּקַּל מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שְׁנֵי אִיסּוּרִין כְּאַחַת מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Traduction
De même, que dit R. Yossé si les deux causes d’interdit (d’être sa bru et mariée) sont simultanées? Il fut répondu que des questions semblables à celle-ci ont été posées à R. Ismaël, au nom de qui l’on a enseigné: Si une femme est devenue veuve, puis remariée a été répudiée, et a été profanée, et elle s’est prostituée, enfin le grand prêtre a cohabité avec elle, il est 4 fois coupable (pour les 4 faits survenus successivement à cette femme); mais si l’ordre diffère, et que la femme se soit d’abord prostituée, avant la survenance des autres faits qui la rendent interdite à cet homme, il n’est qu’une fois coupable pour son commerce avec elle (264)''Lorsqu'il n'y a pas d'augmentation d'interdits gradués, ils ne s'ajoutent pas l'un à l'autre; or la question est de savoir si en cas d'augmentation seulement il y a distinction dans la série d'interdits, ou non.''. Si elle est devenue en même temps veuve et femme répudiée (si les deux causes d’interdit (265)Si elle a conclu p. ex. un mariage douteux avec A et un mariage valable avec B, elle devra être répudiée par suite du premier, ce qui valide l'union avec le second mari, et il arrive que ce dernier meure aussitôt. V. B., Qidushin 77. sont simultanées), qu’en dit R. Ismaël, et est-il d’avis que si le second crime est plus grave que le premier, ils comptent tous deux en cas de jonction, ou non, ainsi qu’en cas de deux interdits réunis? (Questions diverses non résolues).
Pnei Moshe non traduit
אמרין. בני הישיבה דכעין אלו השאלות נשאלו גם אליבא דר' ישמעאל דלקמיה:
דתני בשם ר' ישמעאל. נשתבשה הגי' בכאן ונתחלפו הבבות וה''ג נתאלמנה ונתגרשה נתחללה זינת ואח''כ בא עליה חייב על כל אחת ואחת זינת ונתחללה ונתגרש' ונתאלמנה אינו חייב אלא אחת. וטעמא דברישא אם נתאלמנה בתחילה ואח''כ נישאת ונתגרשה הוי איסור מוסיף דאלמנה לכ''ג הוא דאיסורא וכשנתגרשה ניתוסף בה איסורא לכהן הדיוט ומיגו דחל עליה איסור לגבי כהן הדיוט חל נמי לגבי כ''ג ואם בא עליה חייב שתים משום אלמנה ומשום גרושה וכן אם אח''כ נתחללה שנשאת לכהן דאין איסור חללה אלא מכהונה ניתוסף בה עוד איסור לענין תרומה שהחללה אסורה בתרומה ואם אח''כ זינתה והיינו שנבעלה להפסיל לה נעשית זונה וניתוסף בה עוד איסור הואיל ויש שם זנות שאסורה על ישראל כגון זינתה אשתו ברצון ואם בא עליה כ''ג מיחייב עליה משום כל השמות הללו וכהן הדיוט משום שלשה שמות כשהן כסדר הזה ובסיפא דהוה איפכא אינו חייב אלא אחת דאין איסור חל על איסור. ומיבעיא ליה השתא אם דוקא באיסור מוסיף קאמר ר' ישמעאל דאיסור חל על איסור או דנימא בבת אחת נמי ס''ל דחלו שתיהן כאחת ומתחייב שתים כדלקמיה:
נתאלמנה ונתגרשה כאחת מה אמר בה ר' ישמעאל. משכחת גרושה ואלמנה כאחת כגון שקידשה אחד בקידושי ספק ובא אחר וקידשה קידושין גמורין דהדין בזה דמגרש ראשון והשני נושאה כדאמרינן בפ' המגרש דף פט והשתא אם באותה השעה שקבלה הגט מהראשון מת השני חלו עליה איסור גרושה ואיסור אלמנה בבת אחת:
אומר בקל מה אמר בה ר' ישמעאל. אם האיסור השני חמור מן הראשון מה אמר בה ואם בכה''ג ס''ל איסור חמור חל על איסור קל ואפילו אינו איסור מוסיף כגון אשת איש ונעשית חמותו:
שני איסורין כאחת. פירושא וטעמא דנתאלמנה ונתגרשה כאחת היא א''נ כמו דפרישנא לעיל לר' יוסי בכלתו וא''א ולא איפשטו הני בעיי:
הַמְקַלֵּל בַּקֶּסֶם. כְּגוֹן אִילֵּין נַפַּתָּיֵי דִּמְקַלְלִין לְקָנְייָךְ קַייְנָךְ קָנְווּךְ.
Traduction
''Celui qui blasphème Dieu par des sacrilèges'', comme font les Nabatéens (267)V. J., (Baba Batra 8, 7) (8). qui maudissent le Créateur et ils estropient ce nom de ˚nwq ton possesseur ou formateur en celui de ˚nyyq ou ˚wnq (qui n’a pas de sens).
Pnei Moshe non traduit
כגון אילין נפתאי. שם אומה אחת שמקללין כן:
לקנייך קייניך קנווך. ילקך הקוסס לו ולכלפי מעלה הקונך:
הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. זֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא גוֹיָה וּמוֹלִד בָּנִים וּמַעֲמִיד אוֹיְבִים מִמֶּנָּה לַמָּקוֹם. כְּתִיב וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן אַֽהֲרוֹן הַכֹּהֵ֑ן. מָה רָאָה. רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְנִזְכַּר לַהֲלָכָה הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית הַקַּנָּאִים פּוֹגְעִין בָּהֶן. תַּנֵּי. שֶׁלֹּא כִרְצוֹן חֲכָמִים. וּפִינְחָס שֶׁלֹּא כִרְצוֹן חֲכָמִים. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בִּיקְשׁוּ לְנַדּוֹתוֹ אִילוּלֵי שֶׁקָּֽפְצָה עָלָיו רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְאָֽמְרָה וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַֽחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהוּנַּת עוֹלָ֑ם וגו'.
Traduction
'' Celui qui épouse une Araméenne''. R. Ismaël a enseigné (268)J., (Megila 4, 11) fin.: l’interdit du Molokh s’applique à celui qui épouse une païenne; et s’il a des fils d’elle, il élève autant d’ennemis de Dieu (opposés au judaïsme). Il est écrit (ibid. 25, 7): Pinhas fils d’Eléazar fils d’Aaron le Pontife vit, etc.; or, il a vu (269)V. Midrash Rabba sur (Nb 20) l’acte (copulationem), et il s’est souvenu de la doctrine mishinique, disant: ''celui qui cohabite avec une Araméenne sera frappé par les zélateurs'', ce qu’il exécuta. Toutefois, fut-il dit, l’acte de frapper est la conduite des zélateurs, car les sages consultés ne l’enseignent pas. Mais peut-on dire de Pinhas qu’il ait agi contrairement à l’ordre des docteurs? (N’a-t-il pas au contraire consulté Moïse)? - En effet, dit R. Juda b. Pazi, on voulut placer Pinhas à l’écart (pour avoir agi comme il l’a fait); seulement, il fut constaté que Pinhas avait agi par inspiration de l’Esprit-Saint, comme il est dit (ibid. 13): le pacte d’un sacerdoce éternel lui sera assuré, à lui et à sa postérité après lui, en récompense de sa belle action qui a valu le pardon à Israël.
Pnei Moshe non traduit
תני ר' ישמעאל וכו'. הא גרסינן לה בפ''ד דמגילה:
המכנה בעריות. שמפרש הפסוק ומזרעך לא תתן להעביר למולך זה שהוא נושא ארמית ומוליד בנים ומעמיד אויבים למקום ואיידי דאיירי בארמית מייתי להא לומר מה גדול העון הזה:
תני שלא ברצון חכמים. הא דאמרין קנאין פוגעין בו דוקא אם עושה מעצמו הוא ובלבד שלא ישאל רצון חכמים שאם בא לימלך אין מורין לו כן:
ופינחס שלא ברצון חכמים. בתמיה שהרי שאל למשה וכשנתעלמה ממנו הלכה הזכירו כדאמרינן ראה מעשה ונזכר להלכה וא''ל משה שילך הוא בעצמו:
ביקשו לנדותו. להרחיקו מפני שעשה אחר ששאל אילולי שקפצה עליו רוח הקדש ואמרה וכו' מפני שדבר גדול עשה ויכפר על בני ישראל:
רַב אָמַר. בְּמִפְּנִים עֵדָיו הִיא מַתְנִיתָא. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל הַתְרָייָה.
Traduction
– Un ''assassin sans témoins'', dont parle la Mishna est celui, dit Rav, qui a été vue par des témoins placés chacun dans un coin (attestations isolées, n’entraînant pas de peine capitale); selon R. Yossé b. R. Hanina, il s’agit du cas où le meurtrier n’a pu être averti de la gravité du crime (faute de temps ou de proximité).
Pnei Moshe non traduit
רב אמר. לפרושי ההורג נפש שלא בעדים דמתני' קאי:
במפנים עדיו היא מתני'. שהעדים מפנים ומפרשין זה מזה זה עומד בפינה זו ורואה וזה עומד בפינה זו ורואה והוי לה עדות מיוחדת ואין דנין למיתה על פיהו אבל מכניסין אותו לכיפה שהרי הן יודעים בבירור שהרג את הנפש:
ר' יוסי בר' חנינא אומר. אפי' בשניהן עומדין ורואין כאחד נמי משכחת לה בשאינו יכול לקבל התרייה מהן כגון שלא היה להם פנאי להתרות בו ולא היה יכול לקבל התראה מהן או שהמעשה נעשה מרחוק הרבה וכיוצא בו ואין דנין בלא התרייה וכונסין אותו לכיפה:
מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. נֶאֱמַר כָּאן מוֹת יוּמַ֥ת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב ׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל מִשְׁכַּ֥ן יְי יָמ֑וּת וגו'. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. נֶאֱמַר כָּאן מוֹת יוּמַ֥ת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת. מוּטָּב שֶׁיְלַמֵּד יוּמַת מִיּוּמָת וְאַל יְלַמֵּד יוּמָת מִיָּמוּת.
Traduction
Pourquoi R. aqiba punit-il de la strangulation l’étranger qui a fonctionné au Temple? Comme il est dit d’une part (pour le faux prophète (Dt 13, 6): il mourra, terme usité aussi pour l’étranger qui s’approche (Nb 18, 7); d’après lui, il est logique de conclure de cette analogie des termes à l’analogie de pénalité (sans la comparer à une autre peine). Les autres sages au contraire disent que la peine de mort suivra par voie céleste, car il est dit d’une part (ibid.) – Il devra mourir, et d’autre part (ibid. 18, 28): tout homme qui approchera de la résidence de l’Eternel mourra; mieux vaut, selon eux, établir une corrélation entre deux textes traitant des simples israélites, qu’entre un texte relatif au prophète et un autre concernant le simple israélite.
Pnei Moshe non traduit
מה טעמא דר''ע. נתחלפו השיטות בכאן יתוכצ''ל נאמר כאן יומת גבי נביא שקר ונאמר להלן והזר הקרב יומת מוטב שילמד יומת מיומת ואל ילמד יומת מימות:
מה טעמון דרבנן נאמר כן יומת ונאמר להלן כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות דרבנן ס''ל מוטב שילמד הדיוט מהדיוט ואל ילמד הדיוט מנביא:
הדרן עלך אלו הן הנשרפין
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source